הפעם הראשונה שהלכתי לכנס UXI הייתה גם הפעם הראשונה של הכנס. שפיים 2009. ישבתי בקהל והקשבתי בקשב רב לכל ההרצאות וחשבתי לעצמי שגם אני רוצה לעשות את זה. גם אני רוצה לעלות על הבמה ולספר את כל מה שאני יודע. ומשנה לשנה, מכנס לכנס, הרצון הזה רק הלך וגבר.
את ההצעה שלי להרצאה שלחתי שלושה ימים לפני הדדליין. כל הזמן מרחתי ודחיתי אותה כי פחדתי מתשובה שלילית. אני זוכר את הרגע שאמרתי לעצמי, יאללה, זה בסך הכל 20 דקות עבודה, שב עליה ותגיש אותה כבר, הכי הרבה יגידו לך לא.
ואז קיבלתי תשובה חיובית.
כשהתחלתי לעבוד על ההרצאה הכוונה הייתה לדבר על מה שעברתי בשנתיים וחצי האחרונות. איכשהו יצא שבמהלכה קיבלתי הצעת עבודה שאי אפשר לסרב לה ואז היא קיבלה פנים אחרות. הכוונה שלה השתנה. היא הפכה להיות הרצאת סיום תקופה. כשישבתי על המלל ב-presenters notes של המצגת זה הרגיש כאילו אני כותב אפילוג לספר. ספר של כמעט שלוש שנים שבמהלכו הייתי אחראי לחווית המשתמש ב-redesign של האתר הרביעי בגודלו בארץ.
אז לכל מי שפספס, הנה ההרצאה (אה, והיא נבחרה לאחת מ-3 ההרצאות הטובות של הכנס):